צוואות

היה ואדם הולך לעולמו מבלי שעשה צוואה בעודו בחיים, עזבונו, הרכוש אשר צבר בחייו, עובר ליורשים על פי חוק, מה שנקרא ירושה על פי דין. זהו הסדר ירושה שהנו מעין סוג של ברירת מחדל, אשר נקבע בחוק הירושה וחל בכל מקרה בו אדם נפטר ללא צוואה. משמעות הדבר היא כי למנוח לא תהיה כל השפעה מי יהיו היורשים שלו ואיזה חלק בעזבון שלו יעבור לכל אחד מהם לאחר מותו.

בכך באה לידי ביטוי החשיבות העצומה של עריכת צוואה במסגרתה כל אחד מאיתנו יכול לקבוע על פי רצונו האישי בלבד, על פי ההעדפות שלו וטיב הקשרים שלו, את זהות יורשיו. יתרה מכך, הוא יוכל להחליט איזה נכס יקבל כל אחד מהם מתוך כלל ה עזבון.

בשנים האחרונות ניתן לראות מודעות הולכת וגדלה לעריכת צוואה. אנשים כבר אינם מחכים עוד

לגיל מבוגר לטפל בעניין זה מתוך ההבנה כי החיים לא מגלים לנו מה יקרה ויש להתכונן למחר.

אנשים גם כבר אינם מחכים עוד לצבירה גדולה של רכוש ובוחרים לעשות צוואה גם בשלבים

מוקדמים של חיי הקריירה והמשפחה. כפי שנסביר בהרחבה בהמשך, עריכת צוואה חייבת

להיעשות אך ורק אצל עו"ד מומחה על מנת שתבטיח את זכויות היורשים ותמנע סכסוכי ירושה.

אם קיים הסדר בחוק למי יעבור רכושו של אדם לאחר פטירתו, לשם מה הוא צריך לפנות לעו"ד ולשלם שכר טרחה כדי לערוך צוואה, מדוע זה כל כך חשוב? נמחיש זאת באמצעות דוגמא: ירושה על פי דין קובעת כי בעת פטירתו של אדם, בן או בת הזוג מקבלים את כל נכסי המטלטלין בעזבון ובנוסף 50% מיתר העזבון. הילדים של המנוח יורשים את החצי השני של הרכוש בחלוקה שווה ביניהם. אולם במקרים רבים אנו נרצה להעביר את כל רכושנו לילדים ולא לבן או בת הזוג. למשל בפרק ב' שבו לעיתים קרובות יש הפרדה רכושית מלאה בין הצדדים, כאשר בן או בת הזוג מסודרים כלכלית ואנו לא צריכים לדאוג להם כאשר לא נהיה פה.

באופן טבעי, בסיטואציה שכזו, אנו נרצה להעביר את מלוא הנכסים לילדים בלבד לאחר מותנו.

ומה אם אנחנו לא רוצים להוריש לילדים את העזבון שווה בשווה כפי שקובע ההסדר של ירושה על פי דין? לא פעם עולה רצון אצל ההורים לה וריש לילד אחד חלק גדול יותר בעזבון מ אשר לאחיו. לא בהכרח משום שהם קשורים אליו יותר מלילדים האחרים אלא מכיוון שאחיו אמידים ומסודרים והוא זקוק לעזרה כדי לרכוש דירה למשל. אנו מבינים כי רק עריכת צוואה תאפשר לנו לעשות זאת

ולמנוע מצב שבו הרכוש שלנו יחולק בהתאם לירושה על פי דין.

בישראל ניתן לערוך צוואה על פי חוק הירושה, תשכ"ה ,1965 כלומר הדין האזרחי, או על פי ההלכה, קרי הדין הדתי, דין תורה. במקרה הראשון יכול המוריש לבחור בצוואתו את יורשיו על פי רצונו כפי שתיארנו לעיל. הוא מונה את זהות היורשים בצוואה, איזה חלק יקבל כל אחד וכך הוא אינו

כפוף בשום צורה להסדר של ירושה על פי דין. אולם כאשר מדובר על צוואה על פי ההלכה, המוריש

עדיין כפוף לסדר הירושה שנקבע בתורה. המצב הזה מעורר שתי בעיות עיקריות. האחת כי זה מונע

מכל אדם להחליט באופן אינדיבידוא לי כיצד לחלק את הרכוש שהוא צבר לאחר מותו ואינו מאפשר

להביא לידי ביטוי את נסיבותיו ורצונותיו האישיים של כל אחד.

הבעיה השנייה שמעורר מצב זה היא כי סדר הירושה על פי דין תורה מקפח את אשתו של המנוח

ואת בנותיו ואינו מאפשר לו לדאוג להן, מדוע? משום שהוא מעניק את זכות הירושה לבנים

ולצאצאים שלהם בלבד ולבנות תהיה זכות לרשת רק אם המנוח לא הותיר בנים. כמו כן הוא מבחין

בין הבן הבכור לבין יתר הבנים, היות שהוא קובע כי הבכור יורש פי שניים מהבנים האחרים. למותר

לציין, כי זהו פתח לקרע משפחתי עז בין הבנים כולם ובוודאי בינם לבין אחיותיהם. עם זאת, חשוב

לדעת, קיימת דרך בה בכל זאת יוכל המצווה להקנות את רכושו לפי רצונו ללא שהוא מקפח אף

אחד מהקרובים לו. הכיצד? באמצעות מתנה מ חיים

קשה לחשוב על מצב שבו נשללת מאיתנו היכולת להחליט למי יעבור הרכוש שלנו לאחר מותנו.

בוודאי ובוודאי שקשה המחשבה כי נותיר מישהו קרוב לנו ללא זכויות חוקיות בעזבון. על פי הדין האזרחי הדרך למנוע זאת היא כאמור באמצעות עריכת צוואה ובה אנו בוחרים את יורשינו ואת

החלק שלהם בעזבון. על פי דין תורה גם קיימת אפשרות להותיר את הבחירה האישית והכה חשובה הזו בידי המצווה כדי שיוכל לדאוג לעתידם של הקרובים לו. הדבר נעשה דרך מה שנקרא מתנה מחיים, כלומר, המוריש נותן למעשה את הרכוש ליורשים שהוא בוחר בעודו חיים. אולם נדגיש, כי כדי שהוראה זו תהיה בתוקף על המסמך המשפטי להיות מנוסח באופן מסוים, כך שהמתנה מחיים תיכנס לתוקפה רק בסמוך למותו של המוריש: " מהיום ושעה אחת קודם מיתתי אם לא אחזור בי". זהו אפוא עניין משפטי מורכב מאוד המצריך הבנה רבה, ידע וניסיון ולכן חשוב להיוועץ עם עו"ד לצוואות ולא לערוך מסמך זה באופן עצמאי ללא ליווי משפטי.

ומה קורה במצב שבו המצווה על ערש דווי? הן דיני הירושה האזרחיים והן דין תורה הוא הדין הדתי מאפשרים למוריש לומר את צוואתו בעל פה בפני עדים המתעדים את דבריו. בשל הנסיבות,

אין החוק מחייב כאן הקפדה על הכללים הפורמליים, אולם שימו לב לנקודה חשובה ביותר. לצוואה

מסוג זה קל יותר להתנגד לאחר מותו של המוריש ולנסות לערער על תוקפה. לכן עניין התיעוד כאן

הוא קריטי מאוד על מנת שניתן יהיה לממש את רצונו של המצווה לאחר פטירתו. כמו כן, כאשר

מבינים כי זהו מצבו של המצווה, מומלץ להתייעץ מראש עם עורך דין מומחה אשר ינחה כיצד ניתן

לערוך צוואה שכיב מרע על פי כללי הדין ולהימנע מהליכים משפטיים בהמשך.

ישנה נטייה לחשוב כי סכסוכי ירושה מתעוררים רק בהעדר צוואה. לכן, המחשבה היא כי די בכך שנערוך צוואה כדי למנוע סכסוך כזה בעתיד ולתת שקט נפשי לנו וליורשים שלנו. זוהי הנחה שגויה משום שהשאלה אינה רק האם קיימת צוואה אלא מי ערך אותה ומהו טיבה. כולנו כנראה מכירים עורך דין אחד לפחות בסביבתנו ומכיוון שמדובר בעניין אישי מאוד, כנראה שנשקול לתת למישהו מוכר לטפל בכך. אולם חשוב להבין כי צוואה שלא נערכה על ידי עורך דין המתמחה בתחום של צוואות וירושות ועוסק בו באופן שוטף אינה צוואה מקצועית. על כן לא רק שהיא לא תמנע מחלוקות בין היורשים לאחר פטירתו של המצווה, היא אף תגדיל את הסיכוי להיווצרותן. לכך תהיה קודם כל השפעה גדולה על יחסי המשפחה. יכולה להיגרם פגיעה עמוקה בקשרים

המשפחתיים ואולי כזו שלא תירפא גם לאורך שנים. כמו כן, הצדדים יידרשו לע לויות כספיות גבוהות לצורך ניהול מאבק משפטי וחבל.

עורך דין מומחה לצוואות יודע אלו שאלות עליו לשאול את הלקוח כדי לקבל את כל המידע המהותי לו לצורך כתיבת צוואתו. הוא מעמיק בדברים, לומד את רצונותיו של המצווה עד לפרטים הקטנים ובוחן האם ישנן מורכבויות שונות שיש לתת להן מענה מיוחד בצוואה כדי למנוע בעיה עתידית בין

היורשים. כך למשל במצבים של ריבוי יורשים או אם ישנם יורשים שאינם כשירים משפטית

)קטינים, חסויים וכיו"ב( יש לתת לכך את הפתרון המתאים. סיטואציה נוספת יכולה להיות כאשר

יש למצווה נכסים הדורשים ניהול כמו למשל נכסים מסחרי או דירה להשקעה. לעיתים חלק

מהרכוש נמצא בחו"ל ולא בארץ, יכולים להיות שיקולים של תכנוני מס בעת עריכת הצוואה ויש

עוד דוגמאות רבות. עורך דין שזהו תחום עיסוקו יידע לזהות את המורכבויות השונות אצל כל לקוח,

אלו בעיות יכולות להתעורר בכל מקרה ומקרה וליצור את המנגנונים המתאימים בתוך הצוואה.

מי מאיתנו לא מכיר בני משפחה שהיו ביחסים מאוד קרובים וכיום הם לא מדברים זה עם זה בגלל ענייני ירושה. גם אם היום תרחיש כזה נראה לכם ממש דמיוני חשוב שתזכרו כי לכסף יש כוח גדול מאוד. הוא מעניק הרבה מאוד ביטחון לא רק כלכלי אלא גם נפשי, הוא מאפשר להתקדם ברמת החיים, ברמת ההשכלה וכיו"ב ולכן הוא מניע משמעותי למרבה הצער לסכסוכים חריפים גם בין האחים הכי קרובים.

משכך, כאשר קיבלתם החלטה לערוך צוואה אחת המטרות החשובות ביותר שלכם תהיה למנוע מריבות סביב העזבון אשר יובילו למאבקים משפטיים ארוכים ויקרים ופגיעה במרקם המשפחתי.

הדרך לעשות זאת היא לפנות לעורך דין מנוסה ומיומן המתמחה בתחום הצוואות והירושות. הסברנו לעיל עד כמה מומחיות זו היא קריטית ולכן אל תקלו בה ראש. עורך הדין יערוך לכם צוואה

מקצועית אשר תהיה מנוסחת כהלכה, פשוטה ליישום ולא תותיר ספק בדבר האותנטיות שלה ותקינותה על פי דין. כך תדעו שאתם עשיתם הכל כדי לדאוג לעתיד ילדכם והם יוכלו בבוא היום

לקבל צו קיום צוואה ללא כל קושי, לחלק את העזבון ביניהם תוך שמירה על הקשר המשפחתי

הטוב והרי בסוף זה הכי חשוב נכון?

עמדנו על החשיבות הרבה בפנייה לעו"ד המתמחה בעריכת צוואות, אולם כיצד נדע כי הוא עושה את מלאכתו נאמנה? ובכן, צוואה טובה ומקצועית כוללת את כל נכסיו של המצווה והוראותיה מבהירות באופן ברור מיהם היורשים ואיזה חלק בעזבון יקבל כל יורש. היא נותנת מענה לכל ההיבטים הרלוונטיים על פי נסיבות החיים של המצווה ולא מותירה שאלות ללא מענה. על הצוואה להיות פשוטה להבנה וקלה ליישום כך שלא תתעורר מחלוקת על איך לפרש הוראה כזו או אחרת.

כמו כן, הליך עריכת הצוואה חייב להתבצע באופן תקין. למה אנו מתכוונים? למשל עורך הדין יקפיד על כך כי היורשים לא יהיו מעורבים בשום צורה בעריכת הצוואה על מנת שלא תוכל להישמע בעתיד טענה של השפעה בלתי הוגנת. זו יכולה להביא לפסילת הצוואה, שלילת העזבון מהיורשים ולהביא

לכך כי רצונו של המוריש לא התממש לאחר לכתו. נקודה נוספת וחשובה מאוד היא כשירותו של המצווה. היה והלקוח הוא אדם מבוגר, עורך הדין יבקש ממנו לדאוג לאישור גריאטר המעיד על

כשירות קוגניטיבית. זאת כדי לשלול אפשרות של טענה עתידית כי המנוח לא היה כשיר בעת עריכת

הצוואה )ולכן על האישור צריך להיות עדכני(. 

על פי החוק, בעת פטירתו של אדם, חלוקת העזבון שלו תתאפשר רק לאחר שבידי היורשים יהיה צו קיום צוואה או צו ירושה. כפי שניתן להבין, צו קיום צוואה נועד למצב שבו קיימת צוואה של

המנוח ואילו צו ירושה יש לקבל בהעדר צוואה, אז על העזבון תחול ירושה על פי דין. כל אחד מהצווים האלו ניתן על ידי הרשם לענייני ירושה או על ידי בית הדין הרבני בהסכמת כל היורשים.

נדגיש, כי ללא הצו הרלוונטי היורשים לא יוכלו לקבל את הנכסים ולהעביר אותם על שמם.

כל אחד מהיורשים רשאי להגיש את הבקשה למתן הצו והוא יכול לעשות זאת עצמאית, באופן מקוון או להגיש את הבקשה ידנית. אולם מטבע הדברים, היורשים אינם מכירים את ההליך וכל

פרט חסר או מסמך שלא הוגש יכול לעכב את קבלת הצו. כמו כן, לא תמיד נעים להתעסק בעניינים כאלו לאחר אובדן של בן משפחה ולכן מומלץ להיעזר בעו"ד אשר יטפל בזאת עבור היורשים ביעילות המירבית. יתרון נוסף לליווי משפטי בהליך זה הוא אם תוגש התנגדות למתן הצו. במצב כזה ליורשים יהיה ייצוג משפטי איכותי ועורך הדין יעמוד על זכויותיהם בעזבון.

בוודאי יצא לכם לראות בעיתון הודעה על הגשת בקשה לצו קיום צוואה או צו ירושה של אדם אשר נפטר. הודעה זו היא חלק מהליך הבקשה כדי לאפשר לציבור פרק זמן להגשת התנגדות למתן הצו וכי למה? כדי שתהיה למי שמעוניין בכך אפשרות לטעון טענות נגד הצו ולמנוע את חלוקת העזבון על פיו. 

כאשר מדובר על צו ירושה עילת ההתנגדות העיקרית היא כי המנוח הותיר אחריו צוואה ומשכך, חלוקת העזבון צריכה להתבצע על פי הוראותיה ולא בדרך של ירושה על פי דין. כאשר ההתנגדות היא לצוואה יכולות להיות מגוון של טענות וביניהן: אי כשירותו של המצווה לערוך צוואה, צוואה לטובת עדים, השפעה בלתי הוגנת ועוד. הסמכות לדון בהתנגדות לצוואה היא של בית משפט בלבד. זה אומר כי מדובר בהליך משפטי לכל דבר ובשל המשמעויות הכלכליות שלו, היורשים זקוקים לייצוג של עורך דין מומחה אשר יכין את האסטרטגיה המשפטית הטובה ביותר

במטרה להביא לדחיית ההתנגדות וקיום הצוואה. חשוב לומר, עמדת בתי המשפט היא כי צוואות יש לקיים ולכן המתנגד לצוואה הוא זה אשר צריך להוכיח כי נפל בה פגם וכזה המצדיק את ביטולה.

אולם, אין בכך כדי לאפשר שאננות כלשהי מכיוון שהמתנגד יכול בהחלט להגיע מוכן ולהציג ראיות המבססות את טענותיו. אם יצליח בכך, היורשים עשויים לאבד את זכותם על העזבון. על כן יש כאן חשיבות עליונה לליווי משפטי של עו"ד מומחה אשר יילחם ללא פשרות על קיום הצוואה.