"מאחורי כל תיק עומד אדם הצועד במשעולי הדין והצדק במסע למימוש זכויותיו; אנחנו כאן כדי להבטיח שלא תצעדו לבד"
(ריטה פרייס, עו"ד).
משרדנו מעניק ליווי משפטי מלא בתחום דיני עבודה למימוש זכויות סוציאליות בגין פיטורים שלא כדין, הפרת חוק הגנת השכר, חוק שוויון זכויות בעבודה, חוק עבודת נשים ועוד. כמו כן, למשרדנו ניסיון רב בליווי לקוחות במימוש זכויות רפואיות בשל נזקי גוף - לרבות עקב תאונות דרכים, תאונות עבודה, תאונות תלמידים, תאונות נפילה ועוד. אנו מייצגים עובדים בתביעות נגד מעסיקיהם בבתי הדין לעבודה, וכן לקוחות בהליכים למימוש זכויות בוועדות המוסד לביטוח לאומי ומול חברות הביטוח ובתביעות נזיקין המתנהלות בבתי המשפט בגין נזקי גוף.
נצעד אתכם לאורך ההליך המשפטי, עד למיצוי זכיותיכם על פי כל דין.
דיני עבודה
דיני עבודה
"בְּיוֹמוֹ תִתֵּן שְׂכָרוֹ וְלֹא תָבוֹא עָלָיו הַשֶּׁמֶשׁ כִּי עָנִי הוּא וְאֵלָיו הוּא נֹשֵׂא אֶת נַפְשׁוֹ וְלֹא יִקְרָא עָלֶיךָ אֶל ה' וְהָיָה בְךָ חֵטְא" (דברים, כ"ד, ט"ו)
סוגיות בדיני עבודה
עובדים רבים מתמודדים עם פגיעה בזכויותיהם במהלך תקופת העסקתם ובסיומה, בין היתר בעקבות פיטורים שלא כדין, הפרת חוק עבודת נשים, הרעה בתנאי העסקה, עריכת תלושים בניגוד לדין ועוד.
בחלק זה, נביא בפניכם סקירה קצרה של מספר סוגיות מהותיות הנוגעות לכל עובד במהלך תקופת העסקתו וסיומה.
חישוב תקופת העבודה
בהתאם להוראות סעיפים 12א (ג)-(ד) לחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו-1992, וותק עבודתו של מי שהועסק אצל מעסיק ע"י חברת כוח אדם בתקופה העולה על תשעה חודשים רצופים, יצורף לותק שנצבר בתקופת העסקתו אצל אותו מעסיק בפועל. זכויותיו של עובד כזה אף יהיו רבות מזכויותיו של עובד שזמן העסקתו אינו עולה על חצי שנה ו/או מספר חודשים.
זכאות העובד לפיצוי לפי חוק שוויון הזדמנויות בעבודה
סעיף 2(א) לחוק שוויון ההזדמנויות בעבודה, התשמ"ח-1988, קובע כי 'לא יפלה מעביד בין עובדיו או בין דורשי עבודה מחמת מינם, מעמדם האישי, דתם והשקפתם.
זכאות עובד לפיצוי בגין דמי הודעה מוקדמת
חוק הודעה מוקדמת לפיטורים ולהתפטרות, התשס"א-2001 קובע כי עובד בעל ותק של שנת עבודה אחת ואילך זכאי להודעה מוקדמת של חודש ימים, בעוד שעובד בעל ותק של פחות משנת עבודה זכאי ליום הודעה מוקדמת בגין כל אחד מ- 6 חודשי העבודה הראשונים, ויומיים וחצי בגין כל חודש נוסף.
זכאות עובד לתשלום פיצויי פיטורים
חוק פיצויי פיטורים קובע רשימה של נסיבות שבהן גם עובד שהתפטר זכאי לפיצויי פיטורים.
במקרה שחל על העובד ההסדר הקבוע בסעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים, העובד זכאי לכספי הפיצויים שנצברו בקופת תגמולים, קרן פנסיה, ביטוח מנהלים או כיוצא באלה - הן במקרה של התפטרות והן במקרה של פיטורים ללא קשר לנסיבות.
במקרה של זכאות לפי סעיף 14 לחוק פיצויי פיטורים:
המעסיק פטור מהשלמת פיצויים רטרואקטיביים בגין תוספות שכר שהיו במהלך תקופת העבודה.
מלבד מקרים חריגים שבהם נשללת הזכות לפיצויים (כמו מעילה של העובד), זכאי עובד לקבל לבעלותו את הכספים שהופרשו כרכיב פיצויים במסגרת הביטוח הפנסיוני (כולל הרווחים שסכומים אלה צברו), גם אם העובד התפטר מכל סיבה שהיא. העובד יוכל למשוך אותם (ולא להשאירם בחיסכון הפנסיוני עד שיגיע לגיל פרישה) בהתקיים תנאים מסוימים. למידע נוסף ראו משיכת כספי פיצויי פיטורים מקופת גמל או מהביטוח הפנסיוני. חשוב להזכיר כי עובד שפוטר על-ידי המעסיק לאחר שעבד שנה אחת ברציפות אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה זכאי לפיצויי פיטורים.
זכאות עובד לפיצוי בגין אי תשלום דמי הבראה
בהתאם לצו ההרחבה מיום 05.10.2014 ולחוזר ההסתדרות מיום 05.07.2015, מחיר יום הבראה לעובדים במגזר הפרטי עומד על 378 ₪ לכל יום הבראה.
עובד זכאי לקצובת הבראה לאחר שהשלים את שנת עבודתו הראשונה, בתוספת החלק היחסי בעבור החודשים שבהם עבד בחלק מהשנה הנוספת. גם חופשת הלידה נמנית בתקופת הזכאות.
בעת סיום יחסי עובד מעביד, מומלץ לעבור על תלושי השכר ולבדוק שאכן שולמו מלוא דמי ההבראה שהעובד זכאי להם. הזכאות קיימת עד תקופה של 7 שנים שלפני תום תקופת העבודה.
זכאות עובד לפיצוי בגין אי מסירת הודעה לעובדת בדבר תנאי עבודה
לפי חוק הודעה לעובד (תנאי עבודה והליכי מיון וקבלה לעבודה), התשס"ב-2002, על המעביד חלה חובה למסור לעובד מידע בכתב בדבר תנאי עבודתו העיקריים, וזאת בתוך שלושים ימים ממועד תחילת העבודה. בהתאם לפסיקה, 'הדרישה למסור לעובד הודעה בכתב על תנאי עבודתו אינה עניין טכני, אלא מהווה חלק מהחובה לנהוג בתום לב ובדרך מקובלת ביחסי עבודה' ובין תכליותיה 'ליידע את העובד באופן שקוף ומלא על כל תנאי עבודתו; לייתר אי הבנות או סימני שאלה ביחס לתנאי העבודה ולמנוע מחלוקות משפטיות לגבי תנאי העבודה המוסכמים' (ר' סע"ש 4638-04-13 רועי נוסבאום נ' בתים ניהול נכסים בע"מ [פורסם במאגרים, 16.11.2016]). עוד אפנה את תשומת לבכם כי הפרתו של חוק הודעה לעובד מהווה עבירה פלילית שקבוע קנס לצדה, אך יש לה גם השלכות במערכת היחסים המשפטית שבין העובד למעסיק. כך, הפרת החוק עשויה להעביר את הנטל למעסיק, ככל שקיימת מחלוקת על תנאי העבודה; בנוסף, עצם הפרת החוק אפשר שתגרום לנזק בלתי ממוני שהעובד זכאי לפיצוי בגינו – מבלי שמוטלת עליו חובה להוכיח נזק ממוני או קונקרטי לצורך כך (ר' ע"ע [ארצי] 154/10 שניידר נ' ניצנים אבטחה בע"מ [פורסם ביום 03.05.2011])
זכאות עובד לפיצויים בגין עריכת תלושי שכר בניגוד לדין
סעיף 24(א) לחוק הגנת השכר מחייב את המעסיק לנהל פנקס שכר ולמסור לכל עובד, בכתב, תלוש שכר; סעיף 24(ב) מפנה לתוספת המונה את הפרטים שעל התלוש לכלול; בהתאם לקבוע בתוספת, על התלוש לכלול בין היתר פירוט בדבר שכרו הרגיל של העובד ותשלומים אחרים המשולמים לו מעבר לשכר הרגיל.
זכאות עובד לפיצוי בגין פיטורים בהיעדר שימוע
הלכה פסוקה היא כי לא ניתן לפטר עובד בטרם ניתנה לו הזדמנות נאותה, הוגנת וסבירה להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה לפטרו; בין היתר נפסק כי על מנת ששימוע יהיה חוקי והוגן, על המעסיק להקפיד שהשימוע לא יהיה בגדר טקס הנערך כדי לצאת ידי חובה, אלא עליו להיערך באופן אמיתי ונכון.
בהתאם לחוק דמי מחלה, חודש עבודה מלא מזכה את העובד ב- 1.5 ימי מחלה. עובד רשאי לצבור עד 90 ימי מחלה בכל תקופת עבודתו - אלא אם כן קיים בין העובד למעסיקו הסדר מיטיב המאפשר לו צבירה גבוהה יותר.
דמי מחלה
עובד הנעדר עקב מחלה אינו זכאי לתשלום בעבור יום ההיעדרות הראשון; בימי ההיעדרות השני והשלישי העובד זכאי ל- 50% מדמי המחלה; ומהיום הרביעי והלאה הוא זכאי לתשלום מלא.
על העובד להגיש למעסיקו את אישור המחלה עד 7 ימים לפני מועד תשלום השכר - אחרת ישולם שכרו בחודש הבא שבו משולם שכרו.
עוד חשוב להדגיש שעל המעסיק חל איסור לפטר עובד שנעדר מעבודתו עקב המחלה, וזאת עד לניצול כל יתרת ימי מחלתו, ולא יותר מ- 90 ימים.
פדיון ימי חופשה
סעיף 13 לחוק חופשה שנתית קובע כי בתום תקופת העבודה ישלם המעסיק לעובד את פדיון ימי החופשה שנצברו לזכותו, לפי סכום יומי השווה לדמי החופשה שהיו משולמים לו אילו יצא לחופשה ביום שבו חדל לעבוד.
חשוב להדגיש שהעובד זכאי לפדות את ימי החופשה רק בתום תקופת עבודתו, וכבר נפסק שפדיון הנעשה במהלך תקופת העבודה הוא פסול ומנוגד לחוק.
בתום תקופת העבודה מומלץ לחשב את ימי החופשה להם זכאי היה העובד במהלך תקופת עבודתו, להפחית מהם את הימים שניצל בפועל, ולבדוק אם יתרת ימי החופשה המעודכנת בתלוש שכרו האחרון מתאימה ליתרת הימים הצבורים להם הוא זכאי.
זכאות עובד לפיצוי לפי חוק הגנת השכר
סעיף 9 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958, קובע כי המועד לתשלום השכר החודשי הוא עם תום החדש בעדו הוא משתלם; עם זאת, שכר ייחשב למולן, אם לא שולם תוך תשעה ימים מהמועד לתשלומו.
חוק עבודת נשים
הזכות לדרוש פיצויים עונשיים ופיצויי הסתמכות בגובה השכר החודשי שהיא צפויה היתה לקבל בתקופה המוגנת שבמהלך ההיריון ובמשך שישים הימים שלאחר חופשת לידה, וזאת בנוסף לפיצוי בגין פיטורים בהיעדר שימוע וללא קבלת היתר מהממונה על חוק עבודת נשים.
זכאות עובד לפיצוי בגין אי הפקדה לקרן פנסיה ובגין הפסדים בהיעדר וותק פנסיוני
בהתאם לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, החל מחודש 01/2008 חלה חובה על כלל המעבידים במשק לבטח את עובדיהם בקרן פנסיה מקיפה, לרבות קופת גמל לקצבה, מהמועד בו קמה להם זכאות בהתאם לקבוע בצו ההרחבה.
זכאות עובד לתשלום פיצויים בגין הלנת פיצויי פיטורים
מעביד, שלא שילם פיצויי פיטורים בתוך 15 יום ממועד ניתוקם של יחסי עובד ומעביד ייחשב כמלין את פיצויי הפיטורים. החוק קובע סנקציה כנגד מעביד, המלין את פיצויי הפיטורים של עובד בשיעור של הפרשי הצמדה ו-20% ריבית לכל חודש הלנה, אם שולמו הפיצויים לאחר היום ה-30 שלאחר המועד לתשלומם (יום ניתוק יחסי עובד ומעביד).
עם זאת, החוק קובע סייגים, אשר לפיהם רשאי בית הדין להפחית את פיצויי ההלנה האמורים או לבטלם. זאת, אם נוכח, כי הפיצויים לא שולמו במועד בשל טעות כנה, או בגלל נסיבה שלמעביד לא הייתה שליטה עליה, או עקב חילוקי דעות בדבר עצם החוב, שיש בהם ממש, לדעת בית הדין, ובלבד שהסכום שלא היה שנוי במחלוקת שולם במועדו (סעיף 18 לחוק).
סעיף 17 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963 מאפשר לבית הדין לעבודה לשלול פיצויי פיטורים של עובד באופן מלא או באופן חלקי, אם לדעתו הפיטורים היו בנסיבות המצדיקות שלילת פיצויים.