תאונות עבודה

תאונת עבודה מקימה לנפגע זכויות מהביטוח הלאומי, תשלום דמי פגיעה וקצבת נכות מעבודה. מתי תאונה נחשבת לתאונת עבודה? מהם שלבי התביעה מול ביטוח לאומי? ומדוע כדאי לקבל ליווי משפטי מקצועי בהליך זה? 

פגיעה אשר התרחשה בשל העבודה ובמהלכה היא תאונת עבודה. זוהי הגדרה רחבה ואכן ישנם מקרים רבים ומגוונים של תאונות עבודה. ניתן לחלק אותם לשלושה סוגים עיקריים. האחד הוא 

פגיעה אשר התרחשה ממש בעת ביצוע העבודה, למשל עובד שנחתך מכלי עבודה, או החליק בעת ביצוע עבודתו. 

הסוג השני הוא תאונת דרכים אשר קרתה בדרך אל מקום העבודה או ממנו לביתו של העובד ובלבד שלא סטה ממסלולו הרגיל. הסוג השלישי של פגיעה בעבודה נגרם כתוצאה מתנאי העבודה, כמו למשל מחלת מקצוע אשר העובד לקה בה בשל חשיפה לחומר מזיק, או מיקרוטראומה הנגרמת עקב ביצוע פעולות חוזרות ונשנות אשר גרמו לנזק מצטבר.

כאשר תאונת עבודה גרמה לעובד לנזקים פיזיים אשר פגעו ביכולתו לעבוד הוא זכאי לתשלום בגין הפסדי שכר מהביטוח הלאומי. הדרך למימוש זכויותיו כוללת מספר שלבים. ראשית, הגשת תביעה להכרה כנפגע עבודה במסגרתה יש להוכיח את הקשר הסיבתי בין העבודה לתאונה. אם זו תתקבל, ישולמו לעובד דמי פגיעה והוא יהיה רשאי להגיש תביעה לגמלת נכות מעבודה. זהו מענק חד פעמי או קצבה חודשית אשר הזכאות להם תלויה בדרגת הנכות שתקבע וועדה רפואית של הביטוח הלאומי. על כן זהו השלב המכריע של ההליך. 

אם העובד אינו שבע רצון מהחלטת הוועדה, ניתן להגיש ערר עליה וכן במקרים מסוימים, להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. מדברים אלו אפשר להבין כי בפני נפגעי עבודה עומדת דרך לא פשוטה כדי לקבל את המגיע להם מהביטוח הלאומי ולכן מומלץ שלא להתמודד עם זה לבד אלא להיעזר בעו"ד מקצועי ומנוסה. 

כאשר עובד נפגע בתאונת עבודה, כדאי לפנות לעורך דין ככל שניתן בסמוך למועד התאונה, עם קבלת הטיפול הרפואי הראשון לאחר הפגיעה. כך יוכל עורך הדין להנחות את העובד כיצד לדווח באופן מלא ומדויק על פגיעותיו, מה שיאפשר להוכיח את הקשר הסיבתי בין התאונה לעבודה. המשמעות היא כי ניתן יהיה לקבל הכרה כנפגע בעבודה ולהיות זכאי לתבוע גמלת נכות מעבודה. לאחר מכן עורך הדין יחל בבניית התיק הרפואי. 

לצורך כך ינחה את העובד לאלו רופאים עליו לפנות ואלו בדיקות אבחנתיות נחוצות יש לבקש מהם כדי להבטיח שבפני הוועדה יעמדו כל המסמכים הרפואיים התומכים בתלונות הנפגע. בהמשך, עורך הדין ייצג את העובד בוועדה הרפואית ויעשה כל שביכולתו כדי שזו תקבע את אחוזי הנכות המקסימאליים. 

העובד רשאי להגיע עם עורך דין לוועדה ואין זה בכדי. זכות זו מוקנית לו מתוך ההבנה כי התרגשות, בלבול ובוודאי כאבים פיזיים יכולים למנוע ממנו להציג את מצבו כראוי ולהביא להחלטה שגויה של הוועדה בעניינו. כאשר עורך הדין מלווה את הנפגע לוועדה הוא מציג את תלונותיו, מפנה את הוועדה למסמכים הרפואיים בצורה סדורה, מוודא שכל הנאמר מתועד בפרוטוקול וכי מבוצעת בדיקה קלינה תקינה לנפגע. 

לאחר שמתקבלת החלטת הוועדה, עורך הדין יאמר לנפגע האם לדעתו הוא קיבל את אחוזי הנכות המירביים בהתאם למצבו או שיש צורך בהגשת ערר לוועדה הרפואית לעררים. במידה ונפלו פגמים מנהליים בהחלטתה של זו, ניתן לבחון אפשרות להגיש ערעור לבית הדין לעבודה. 

המטרה הראשונה בפני עורך הדין המייצג נפגע עבודה היא מקסום הקצבה שיוכל לקבל מהביטוח הלאומי. בד בבד, הוא בוחן אפשרויות פיצוי נוספות שייתכן והנפגע זכאי להן ולרוב כלל לא מודע לקיומן. לדוגמא, היה והגורם לתאונה הוא רשלנות המעסיק, ניתן להגיש נגדו תביעה נזיקית. אם מדובר על תאונת עבודה שהיא תאונת דרכים, ישנה עילת תביעה נגד חברת הביטוח אשר ביטחה את הרכב בביטוח חובה במסגרת חוק הפלת"ד (חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975). כמו כן, אם הייתה תאונת דרכים כתוצאה ממפגע בדרך, עשויה להיות עילת תביעה גם נגד בעל המקרקעין, למשל רשות מקומית. 

חשוב לציין, כי אין כפל פיצוי לנפגעי עבודה ועל כן מכל סכום שזכאי לו העובד במסגרת כל אחד מההליכים שתיארנו, יקוזזו הסכומים שקיבל מהביטוח הלאומי. עורך דין מנוסה בוחן את הנסיבות הספציפיות של כל מקרה וחווה דעתו האם כדאי לפנות רק אל הביטוח הלאומי או שישנה כדאיות כלכלית להגשת תביעות נוספות. 

קבלו עשרה טיפים מנצחים להתנהלות נכונה החל משלב הפציעה, דרך ההכרה של המוסד לביטוח לאומי בתאונה כפגיעה בעבודה ועד לשלב קביעת הנכות בוועדות הרפואיות.